#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר לטלטל, כשבדרך מקרה או ביחוד מע""ש להטמנה לעולם, טמן 1) במוכין יבשים 2) בגיזי צמר?"	"1) כשטמן בדרך מקרה להמחבר אסור לטלטלם. והא""ר פסק כראשונים שמוכין כגיזי צמר. וכתב הביאור הלכה שבמקום הדחק יש לסמוך על זה. אם יחדם במחשבה מע""ש להטמנה לעולם מותר לטלטלם.<br>2) מותר לטלטלם. ואם נתנם לאוצר לסחורה אסור לטלטלם, אא""כ יחדם להטמנה מערב שבת."	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר לטלטל אבנים 1) שהניח סביב לקדירה 2) שמונחים ע""ג הכירה תמיד?"	"1) אם יחדם מע""ש להטמין בהם תמיד מותר, ואי לאו אסור משום מוקצה וכתב הב""ח שאפילו הטמין כמה פעמים אסור כל זמן שלא יחדם לעולם.<br>2) מותר שמיוחדים לתשמיש."	סימן רנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע להחזיר קדירה שהיתה טמונה בקופה המלאה בדבר שאינו מוסיף הבל 1) שאסור לטלטל 2) שמותר לטלטל?	1) אם לא נתקלקלה הגומא יכול להחזירה, דחזרה מותרת בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. ואם נתקלקלה הגומא שנפלו הגיזין שמכאן ומכאן למקום מושב הקדירה לא יחזירנה, לפי שמזיז את הגיזין שהם מוקצה.<br>2) מותר. ויש אומרים שאפילו טמן בדבר שמותר לטלטל אם נתקלקלה הגומא לא יחזיר, מפני שתצטרך הקדירה לעשות לעצמה מקום כשמחזירה ונמצא כמי שטומן בשבת.	סימן רנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה יעשה אם טמן 1) בדבר שאינו ניטל וכיסה פיה בדבר הניטל<br>2) בדבר הניטל וכיסה פיה בדבר שאינו ניטל?	"1) מגלה הכיסוי ואוחז בקדירה ומוציאה.<br>2) מפנה סביבותיה ואוחז בקדירה ומוציאה, דלא נעשית בסיס להם דאין הכיסוי תשמיש למוקצה אלא המוקצה משמש לקדרה, ואח""כ מנער את הקדירה והדבר שאינו ניטל נופל מאליו."	סימן רנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם יכול ליטול אם טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל?	אם מקצת הקדירה מגולה נוטל ומחזיר, ואם לא אינו נוטל.	סימן רנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע להטמין באבנים ביום טוב שחל להיות בערב שבת?	"יש מי שאוסר, ואפילו אם יחדם לכך מכבר דלית בהן משום מוקצה, משום דסידור האבנים כדופן הוי בכלל בנין עראי ואסור מדרבנן ביו""ט. ויש מתירים, דס""ל דמשום כבוד שבת לא גזרו. ואם אפשר להטמין בענין אחר אסור לכו""ע. וכתב בא""ר ובגר""ז שהמנהג כהיש מתירים."	סימן רנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 תנור שמניחים בו החמין וסותמים פיו בדף ושורקים אותו בטיט. האם מותר 1) לסתור אותה סתימה כדי להוציא החמין 2) לחזור ולסותמו?	"1) להמחבר מותר, שאין זה בכלל סתירת בנין אפילו מדרבנן כיון שלא נעשה לקיום כלל. והרמ""א כתב שיש מחמירים שלא לסתור ע""י ישראל אם אפשר ע""י אינו יהודי, וכן אם אפשר לעשותו ע""י ישראל קטן לא יעשה ישראל גדול, ואם אי אפשר יעשה גדול ע""י שינוי קצת, והכי נהוג. ופירש המשנ""ב טעמם דאולי כיון שטוח בטיט יש בזה קצת משום סתירת בנין, ולכן יש להחמיר היכא דאפשר. ובמשנ""ב כתב דאם ידוע שיש בו גחלים לוחשות לכו""ע אסור לפותחו ע""י ישראל אפילו אם אינו שרוק בטיט, דהרוח מבעיר את הגחלים והוי פסיק רישא.<br>2) להמחבר מותר, וא""צ לחוש שמא יש בפנים גחלים לוחשות וכשיסתמנו יגרום שיכבו. ואם יש גחלים לוחשות מותר ע""י אינו יהודי. ואם אינו סותמו לגמרי אפילו ע""י ישראל מותר דאינו מכבה, וכתב המג""א דדוקא כשמניחו הרבה פתוח. והא""ר כתב דבמקום הדחק מותר הישראל לסתום התנור אפילו ביש גחלים לוחשות דלא הוי פסיק רישא, ואם אש בוער בתוכו לכו""ע אסור.<br>והרמ""א כתב דרק ביום מותר לחזור לסתום התנור, דכבר כל הקדירות מבושלות כל צרכן, אבל בלילה סמוך להטמנתו דיש לחוש שמא הקדירות עדיין אינן מבושלות כל צרכן אסור לסתום התנור דגורם בישול אפילו אם התנור גרוף וקטום מן הגחלים ואפי' ע""י אינו יהודי אסור. והוסיף המשנ""ב דאם התנור אינו גרוף וקטום אסור לישראל לסותמו אף אם הקדירות כבר מבושלות כל צרכן מבעוד יום משום חשש כיבוי ע""י הסתימה. ואסור למרח הסתימה בטיט אפילו ע""י אינו יהודי דיש בזה משום ממרח ואסור אפילו היה סתום התנור מקודם. ואפילו בקיץ שמקבלים שבת כשעוד היום גדול יש ליזהר מלומר אז לאינו יהודי לסתום התנור, דיבוא לומר לו גם בחורף כשיהיה לילה ממש.<br>"	סימן רנט סעיף ז		
